הסכם הגירושין הוא מסמך המוגש לבית הדין/בית המשפט לענייני משפחה (בקיצור בית המשפט), על ידי בני זוג העומדים להתגרש בהתאם לערכאה המשפטית שעליה הוסכם בין בני הזוג או הערכאה שבה נפתח תיק הגירושים. 
 
חשוב ביותר שההסכם יהיה תוצאה של תהליך הדברות והסכמות בין בני הזוג.
ההסכם אמור לכלול את הנושאים הרלבנטיים להסדרת הקשרים במתכונתם החדשה בעקבות הפירוד והגט, כגון הסדרת מערכת הקשרים עם הילדים, הסדרת נושאים כספיים וכלכליים וכד. 
ישנם מצבים שבהם שני בני הזוג מגיעים להסכמות בינם לבין עצמם ומצבים אחרים שההסכם נעשה בלווי מקצועי כגון רב, טוען רבני, גישור, עורך דין.

חוק גישור חובה בגירושין
בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה בגירושים.
על פי החוק כל זוג שפונה לבית משפט למשפחה/ בית הדין  לשם גירושים (או להידיינות  ביניהם בנוגע לנושאים משותפים הנוגעים למשפחה כמו משמורת ילדים או רכוש משותף). חייב לעבור תהליך גישור של 4 מפגשים.
המפגשים מתקיימים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין ללא תשלום הפגישות מכונות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ומנוהלות ע"י עובד/ת סוציאלי/ת.
אפשר להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן לפגישות הללו. החל מפגישת הגישור השניה  אפשר בהסכמת הצד השני והמגשר/ת לצרף את העורך דין שלך. 


לינק להגדרות בעלי המקצוע
אפשר לפנות לסיוע לגופים חינמיים או זולים, כגון הסיוע המשפטי שבמשרד המשפטים או שירותים משפטיים בעמותות. 
 

לינק לכתובות:

ארגוני נשים:
גם אם בני הזוג הכינו את ההסכם ביניהם, מומלץ וכדאי שכל צד יתיעץ עם איש מקצוע משלו לפני החתימה והגשת ההסכם לבית הדין/בית המשפט. 
בני זוג שמגיעים לבית דין /בית משפט ללא הסכמות ביניהם, בית הדין שולח אותם להתדיינות שוב שוב עד להסכמה ובכך מתמשך תהליך הגרושים. 
לחלופין, בית הדין/בית המשפט יכול לקבוע את התנאים לגירושים, כולל את גובה המזונות הזמניים והקבועים.
כאשר לבני הזוג יש ילדים בית הדין/בית המשפט יפנה לפקידת סעד למתן המלצה בנוגע למשמורת ילדים ולהסדרי הראיה. 

לרוב, ככל שההסכם יהיה תוצאה של תהליך הידברות והסכמות בין בני הזוג, כך הסיכוי לבצעו גדל וכן המתח בין בני הזוג לאחר הגירושין פחת.
 
 
♦ נושאים להסכם
הערות מקדימות לתשומת לבך!
כל נושא הוא נקודה להתייחסות. עם זאת, יתכן כי הוא אינו רלבנטי למקרה הפרטי שלך. 
כדאי מאד לשקול כל סעיף וסעיף אם וכיצד להכליל אותו בהסכם ועד כמה כדאי להתעקש עליו. במציאות ישנם הרבה מצבים שבהם ההתעקשות על סעיף מסוים מעכבת את סיום תהליך הגירושים ומתן הגט, גורמת להסלמה במתיחות שקיימת בין בני הזוג ועולה בסופו של ביוקר, ברוב המקרים אינה מביאה לתוצאה המבוקשת. עם זאת, לא להתעלם מכך שלעתים ההתעקשות נחוצה ועקרונית.
ראוי להתייעץ עם איש מקצוע המכיר אותך ואת אפשרויותיך. קחי בחשבון את השינויים החלים בעת הגירושין, כגון צמצום בשעות העבודה.
 

 

להלן בראשי פרקים נושאים אפשריים לסעיפים בהסכם גירושים.  
 
ההגדרה של גורם שלישי מתווך / בורר
במידת האפשר, כדאי להגדיר בהסכם שיהיה איש קשר מוסכם בין שני ההורים לתיווך בין ההורים בכל מצב שמתעוררת שאלה /קושי/ בעיה.
מידת הגמישות של ההסכם: 
יש מקום לסעיף אשר מגדיר באיזו מידה אפשר להגיש שוב תביעה ולערער על ההסכם וסעיף זה הוא גם חלק מהותי של ההסכם.
 
♦ משמורת / הסדר ראייה
ילדים אינם מוצר שצריך לחלק בין ההורים.
האופציה הטובה ביותר לילדים היא משמורת משותפת של שני ההורים. במצב זה שני ההורים אחראים במידה שווה על ילדיהם והילדים נעים בין שני בתי ההורים באופן שווה. 
לרוב, הורה אחד הוא ההורה המשמורן, שלוקח על עצמו את מרבית האחריות על החיים השוטפים של הילדים. הילדים מתגוררים עמו ונמצאים עם ההורה הלא משמורן בזמנים ושעות שנקבעים בהסכם – זהו הסדר ראיה. 
הסדרי ראיה – 
כדאי לנסח משפט כי טובת הילדים תכוון את הסדרי הראיה ולפתוח את הסעיף ביכולת לגמישות תוך כדי שיתוף והידברות. כדאי לאפשר לילדים להגיע לאירועים המשפחתיים ואירועים מיוחדים שמתקיימים במשפחה המורחבת של שני ההורים.
 
ההסדר יציין את:
 התדירות של הביקורים אצל ההורה הלא משמורן ומשך הביקורים, אמצע השבוע, שבתות, חגים וחופשות. 
הקביעה של הסדרי ראיה אינה פשוטה כלל ורגישה מאוד בפרט בנוגע לחגים. בפסח סוכות וחנוכה צריך להתייחס גם לחג, חול המועד, ושבת הכלולה בחג. חשוב לקחת בחשבון שסדר הימים בחג משתנה מידי שנה. 
ימים מיוחדים הם ראש השנה, יום כיפור, פורים, ליל הסדר וליל שבועות. 
ימי הקיץ ללא מסגרת לימודית הם ימים מאתגרים להורים נשואים, קל וחומר להורים גרושים. 
 
 התנהלות הביקור אצל ההורה הלא משמורן, מי לוקח את הילדים ומי מחזיר אותם, מאיפה ולאן ומה יעשה איתם.
כשהילדים צעירים, מקובל שההורה הלא משמורן לוקח את הילדים מבית ההורה המשמורן או ממקום הלימודים ומחזיר אותם לבית ההורה המשמורן.
בזמני הביקור, ההורה הלא משמורן הוא זה שמספק את צורכי הילדים כולל נסיעות וארוחות הולמות בהתאם לזמן ומשך הביקור וכן אחראי לעשות את המוטל על הורה, כגון סיוע בשיעורי בית או ביקור אצל רופא. 
חשוב לוודא כי הביקורים אצל ההורה הלא משמורן לא יגרמו להיעדרות מלימודים, חוגים וכל פעילות מוסדרת של הילד. הדברים הגיוניים ומקובלים ובכל זאת כדאי לציין את כל ההיבטים הנ"ל מפורשות בהסכם.  
אפשר להוסיף סעיף המגדיר ערבויות וסנקציות במקרים של אי עמידה בתנאים המגודרים בהסכם הגירושים. 
 
♦ מדור ומזונות
האב מחויב בתשלום מדור [עלות מגורים] ומזונות [מחיה] ילדיו.
 
הסדר אפשרי של מדור הוא להשאיר את הדירה המשותפת לטובת מגורי הילדים בחזקת ההורה המשמורן עד אשר הילד הקטן  ביותר יגיע לגיל 18. לעתים מוכרים את הדירה המשותפת, ואז האב נדרש לשלם מדור. 
 
מזונות 
על פי חוק, האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 18. ההסכם יציין מהו גובה המזונות עבור כמה ילדים, האם הסכום משתנה ופוחת בכל פעם שילד מגיע לגיל 18 או יוצא מן מבית ההורה המשמורן, או שמא הוא קבוע, ללא קשר להגעה של ילדים לגיל 18, או היציאה של חלק מהם מן הבית. 
בגילאים בין 18-21, נהוג לשלם שליש מן המזונות שנפסקו לילד. יחד עם זאת צריך לציין זאת במפורש בהסכם.
קצבת ילדים אינה נכללת  בחישוב דמי מזונות. 
בסעיף זה חשוב ביותר תהליך ההידברות בין ההורים. מצד אחד אפשר לקחת בחשבון את יכולת האב לעמוד בתשלומים ע''פ הכנסותיו כדי שהוא יוכל לעמוד בתשלומים. מן הצד האחר, יש גישה העומדת על מחויבות עקרונית של סך מינימום עבור כל ילד, ללא קשר להכנסות האב. הסוגיה אינה פשוטה כלל לקביעת סכום המזונות השלכות בנוגע לחוק המזונות ודמי מזונות באמצעות הביטוח לאומי. אפשרות אחרת היא לתבוע מזונות באמצעות ההוצאה לפועל או לקזז מן החלק היחסי של האב לרכוש משותף. 
 
חריגים: 
בנוסף לעלות המחיה השוטפת כדאי להוסיף סעיפים המגדירים את השתתפות האב בתחום החינוך והבריאות (גוף, נפש ושיניים), חוגים, עלויות לא צפויות. כדאי לשים לב כי עלות החינוך משתנה ועולה בדרך כלל עם הגיל. אפשר להוסיף סעיף על חינוך על תיכוני, סמינרים, ישיבות ואוניברסיטאות.
סעיף רגיש הוא נושא של עלות השמחות [בר-מצוות וחתונות) וכולל חיתון הילדים.
בסעיף זה אפשר גם להגדיר כיצד יישמרו או ייפתחו חסכונות לילדים.
 
♦ אורח חיים 
חשוב להגדיר סעיף המחייב את ההורה המשמורן לכבד את אורח החיים הנהוג בבית ההורה המשמורן לדוגמה, אפשר לציין שההורה הלא משמורן יסייע לילדים לשמור כשרות בהתאם למקובל בבית ההורה המשמורן כולל בעת אירועים משפחתיים במשפחת ההורה הלא משמורן.
שמירה על שמות הילדים 
חינוך 
על פי חוק, לשני הורים יש סמכות החלטה בנושא חינוך הילדים, בכל זאת מומלץ להגדיר בהסכם שהחלטה על מוסד חינוכי לילד/ה יהיה בהסכמה או בהתאם לאורח החיים שמתקיים בבית הורה המשמורן לדוגמה. 
 
♦ חלוקת הרכוש המשותף
חובות: סעיף זה צריך להסדיר את האחריות על תשלום חובות שנתרו מן תקופת הנישואים.
חשבונות: סעיף יקבע גם עיתוי  ההפרדה חשבונאית בבנק והמחוייבות של הצדדים לעשות את כל הנדרש לכך, דרך הניהול העתידי של חסכונות בני הזוג אם היו, וניהול חסכונות בעבור הילדים.  
חלוקת רכוש: נושא נוסף הוא הסדר החלוקה של רכוש משותף, דירה, מתנות ועוד.. אם יש דירה משותפת לדוגמה, סעיף זה צריך לציין מתי הדירה תמכר, מי ידאג למכירתה, ומה יקרה אם הדירה לא תמכר לתקופה.
 
♦ הוצאות רפואיות 
  • הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בביטוח הבריאות
  • תרופות שלא בסל 
  • טיפולי שיניים 
  • טיפולים משמרים 
  • יישור שיניים    
  • הוצאות פרא רפואיות   
  • משקפיים
  • פיזיותרפיה
  • ריפוי בעיסוק
  • הוצאות אחרות 
  • שעורים פרטיים
  • הוראה מתקנת 
  • טיפולים נפשיים
 
הוצאות לא שוטפות
קייטנות 
טיולי בית הספר
מחנות לבנות